בן חנה וראובן, נולד ביום י"א בטבת תרפ"א (22.12.1920) בברלין, בירת גרמניה ולמד בבית-ספר תיכון בברלין עד עלייתו לארץ בשנת 1935. בארץ לא יכול היה להמשיך בלימודיו כי המצב הכלכלי של משפחתו מרובת הנפשות לא איפשר זאת. יצחק החל אפוא ללמוד מסגרות ופחחות בגיל 15. הוא גילה כשרון מיוחד לציור טכני ולמיכניקה עדינה. שאף להיות מהנדס מטוסים אך נאלץ להשתלם בכוחות עצמו, והוא עשה זאת בהתמסרות רבה בשעות שלאחר יום-עבודה מפרך. היה חבר ותיק ב"הגנה" והצטיין בקליעה.

במלחמת-העצמאות נמנה עם מגיני ירושלים. אביו נפל בשבי הלגיון בעיר העתיקה, אך נעדר מרשימת השבויים. בלכתו יום-יום למשרד "הצלב האדום" כדי להיוודע בדבר גורל אביו, נפגע ביום כ"ט באייר תש"ח (7.6.1948) מרסיס פגז ומת במקום. נקבר בשייח'-באדר א'.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.